בלוג מאמרים

מאת Elena Glozman 22 במרץ 2025
לפי מה ניתן לזהות את הטראומות מן העבר בתחילת 2025 העברתי ההשתלמות לקולגות בנושא "טראומה בטיפול זוגי". כשהתכוננתי לשיעוריי והרהרתי אם ניתן ליצור נוסחא - אמירות והתנהגויות של מטופלים, אשר חוזרים על עצמם במהלך הטיפול אישי או זוגי/משפחתי וניתן לקשר באופן ברור לטראומות מסוימות שהם עברו בילדותם. בשל ניתוח מעמיק של תגובות, אמירות של מטופליי, הגעתי למסקנות הבאת, לחלוקה שאני מציגה בפניכם כרגע. בחרתי בהגדרת שבע טראומות עיקריות, שכל אחת מהן עשויה להתבטא באופן עצמאי או בשילוב עם טראומות נוספות: כל התנהגות שאינה הגיונית ואינו קונגרואנטית, מעידה על השלכת הטראומה מן העבר • בטראומת "הזנחה רגשית", בה הורים הזניחו את ילדם, התעלמו ממנו מבחינה רגשית. ילד כזה שיתבגר, יחזור כל הזמן על משפטים הבאים: " אני לא מעניין ", "אף אחד לא מבין אותי", "לאף אחד לא אכפת ממני" . אנשים אלה הופכים לאוזן קשבת לאחרים, נמנעים מלספר על עצמם מתוך מחשבה "למה שאטריד אחרים בבעיות שלי", למרות התחושה המתמדת של בדידות וחוסר אכפתיות מהסביבה. טראומה אופיינית לילדי תאומים בשל חוסר מסוגלות של הוריהם להעניק את המענה הרגשי שתינוק זקוק לו. נפגעי טראומה זו, לא בוטחים באלה שמביעים בהם עניין, בטוחים של מנת שאחרים ירצו להיות איתם בקשר, עליהם לבדר ו/או לפנק אותם (כלכלית). • טראומת "חיים עם הורה מכור". נשים וגברים אשר גדלו במשפחה עם הורה אלכוהוליסט או נרקומן, חוזרים על אמירות מהסוג הבא: " זה מביך אותי", "לא רוצה שידעו" "כולם עכשיו יחשבו ש..." לרוב, אנשים שעברו טראומה זו, עסוקים מאוד בנראות שלהם בעיניי אחרים. הרגש המפותח אצלם מאוד, הינו רגש "בושה". הם כל הזמן דואגים לאיך הם נראים מהצד, משווים את עצמם לסובביהם. כיוון שהם אף פעם אינם מרוצים מעצמם וממה שיש להם, הם עסוקים "בלהקרין על פני המסך (של רשתות חברתיות) את חייהם המושלמים" , הופכים ללקוחות נאמנים/ות של תעשיית היופי. • טראומת "דחייה" מתרחשת פעמים רבות במקרים בהם הורה נוטש ילד במקרה של גירושין או בשל מחלה, או אפילו במקרה של מוות. אלה שחוו טראומה זו חוזרים על משפטים כמו: "אני תמיד בודד/ה", "אני חושש שבעלי או אשתי יעזבו אותי". כל הפעולות מכוונות למנוע את התרחיש הבלתי רצוי. אנשים אלה מתאפיינים בתנודות רגשיות חדות בין הפחד מנטישה לבין פעולות פרובוקטיביות שהם עושים להאצת תהליך הפרידה מאדם אהוב". • טראומת "אבדן אמון": אדם שחווה טראומה זו, מוטרד כל הזמן בהיכן ועם מי נמצא בן/בת זוגו/ת. מונחה על ידי העובדה שלא ניתן לסמוך על אף אחד, בודק את המצאותו/ה של הבן/בת זוג, את שיחותיו/ה, התכתבויותיו/ה. משתמש בביטויים מכלילים, כגון: "כל הנשים...", "כל הגברים...." (כל הגברים בוגדים למשל) וכו'. אובדן אמון אירע בעקבות התנסות מרה במערכת יחסים קודמת (לא בהכרח בגידה פיזית, יכולה להיות כניסה לחובות כספיים, ניצול לרעה) או במקרה של בגידה מצד אחד ההורים בילדות. במצבים, בהם הורים לא עומדים בהבטחותיהם שנותנים לילדם, הדבר גם גורם לפגיעה באמון בהמשך החיים של אותו "ילד". • טראומת "אלימות פיזית": אדם אשר נפגע פיזית במשפחתו, יטה לרצות בצורה חריגה או להפך, יחווה התפרצויות זעם לא פרופורציונליות ולא הגיוניות (בעיניי הסביבה). נוטים להשתמש במשפטים, כגון: "אח"כ ת/ה תאשים/מי אותי", "אני לא שווה", "אני חלש", "אני לא בסדר". הם חשים בפחד/אימה ממש במצבים של עימותים בכל מערכות יחסים שלהם, נמנעים, מעדיפים לרצות. מדברים על עצמם ש"אני רוצה שיש שלום/שקט בבית/בעבודה/מול ילדים, קשה לי כשיש מריבות". לעיתים, על מנת להתמודד עם התסכול ותחושת "אני לא שווה", מתמכרים לאלכוהול, סמים, הימורים, עבודה. • טראומת פגיעה מינית: מה שמאפיים אנשים שעברו טראומה זו, זה היעדר חשק מיני, או חוסר נוחות/כאב במהלך יחסי אישות, או להפך התעסקות מוגברת במין. הם אלה שלעיתים מתלוננים על כך שבן זוגם נמנע מקיום יחסי מין. חוזרים הרבה על המשפט "כולם רוצים לנצל אותי", חשים בתחושה מתמדת של גועל או באשמה (קשורה או לא קשורה לאירוע). לעיתים יכולים לבגוד בבן/בת זוגם (מרגישים/ות שרק ביחסי במין יכולים למשוך עניין/אהבה). אנשים עם טראומה זו, עשויים להתעניין ולהתנסות בBDSM, פוליאמוריה, הומוסקסואליות, פדופיליה וכו'. על מנת להתמודד עם כאב בשל טראומה מינית, ייעזרו בחומרים ממכרים שונים.  • טראומת התעללות נפשית. אנשים אשר עברו התעללות נפשית, גדלו במשפחות עם הורים לא בשלים מבחינה רגשית, רעילים ונרקיסיסטים, אשר נטו להשפיל, להמעיט בערך של ילד, על מנת להרגיש יותר טוב עם עצמו. חוזרים בשיח על משפטים: "אני אפס", "אני לא מסוגל", "למה שירצה להיות איתי בקשר", "לא מגיע לי שיאהבו אותי". חיים עם אדם שעבר טראומה זו, דומים לטלטלה רגשית מתמדת – קשר נע כל הזמן בין תשוקה עזה לבין הדפה עויינת. במידה וזיהיתם בין התנהגויות/התבטאויות הבאות את עצמכם או את קרוב משפחתכם, אנא פנו לטיפול. בימינו, טיפול EMDR ממוקד טראומה מאפשר לעבד ולהשתחרר מעול הכבד, שממשיך לתפעל אתכם מבלי שאתם מודעים אליו. נ.ב על מנת להבין כל אחת מהטראומות המועלות לעיל לעומק, הינכם מוזמנים לצפות בסרטונים המוקדשים לנושא זה בערוץ היוטיוב שלי. באהבה, ילנה גלוזמן - מטפלת ומדריכה בטיפול זוגי ומשפחתי מטפלת EMDR מוסמכת מחברת ספרים "זוגיות מאושרת. המדריך המלא ליצירת קרבה רגשית ואינטימית", 2024 ו"משפחה אוהבת: המדריך ליצירת קרבה רגשית", 2019.
מאת Elena Glozman 26 בפברואר 2025
 לאחרונה, אני נתקלת בראיונות ומאמרים של עמיתיי, אשר מבלבלים מונחים שונים. בתיאור מאפייניה של "קרבה רגשית", הם נותנים לזה כותרת "קרבה אינטימית" או "אינטימיות רגשית", ומטמיעים בתוך השפה את המונח השגוי. על מנת לעשות קצת סדר, החלטתי להסביר את ההבדל בין שני מונחים הללו. בשנת 2015 טבעתי את המונח החדש בפסיכולוגי תחת שם "קרבה רגשית", אשר מטרתו הייתה להסביר דרך, כיצד אדם יכול להתקרב מבחינה רגשית אל יקיריו – אל ילדיו, אל בעל או אישה. פירטתי וסיכמתי את שיטת "פיתוח קרבה רגשית" או (EED – Emotional Closeness Education), שיטה שאותה יישמתי באותה תקופה למשך 15 שנה. הדגשתי את החשיבות שבעיבוד טראומות אישיות של בני הזוג. טראומות חוסמות את הבנת העצמי, הבנת הרגשות וצפיות מהאחר, וחוסמות את הבנת האחר, אינן מאפשרות לנהל שיח בונה עם הקרובים. הדגשתי את החשיבות שבהבנת תכונות מולדות של הילדים או בעל או אישה שלעיתים ניתנות לשינוי ולפעמים לא, ניתוח והבנת דפוסי התנהגות בחיי היום יום של בני משפחה, אשר הרבה פעמים הינם צפויים מראש ופיתחתי שיטה לניהול תקשורת בריאה וקונסטרוקטיבית אשר מקדמת קרבה רגשית בתוך המשפחה. הקדשתי לחקר ופיתוח נושא זה עשר שנים אחרונות מחיי, כתבתי שני ספרים בנושא: "משפחה אוהבת: המדריך ליצירת קרבה רגשית" ו"זוגיות מאושרת. המדריך המלא ליצירת קרבה רגשית ואינטימית". ספריי נכנסו לרשימת ספרים מומלצים עבור פסיכולוגים במדינות שונות. אני נואמת בכנסים מקצועיים, מעבירה השתלמויות ומדריכה מטפלים זוגיים ומשפחתיים לעבודה עם זוגות ומשפחות בקונפליקט גבוה ומלמדת אותם כיצד לעזור למטופליהם לפתח קרבה רגשית בתוך המשפחה. כותבת על הנושא ומספרת עליו באופן קבוע בולוג שלי בערוץ היוטיוב. ובכן, הבה נבין מהו המונח "אינטימיות". מתוך המילון: מילה intimate מגיעה מלטינית intimus or interior – משמע "פנימי", "כנה" "חשאי" "סודיות", "קרבה עמוקה" ויחסים מיניים". כפי שאתם מבינים, שימוש במונח "הקשר האינטימי", תמיד כוון לקשר המיני, קשר אשר אמור להיות מספיק פתוח, קשר בו השניים בוטחים אחד בשניה. אוסיף ואומר שלא כל מפגש מיני שאנשים חווים ניתן לראות בו "קשר אינטימי" ובספרי בנושא זוגיות, הקדשתי שליש מהספר לנושא חשוב זה, לפיתוח קרבה אינטימית בזוגיות – יחסים אינטימיים אשר מענגים ומספקים את השניים. הדבר יכול להתקיים בתנאי...שקיימת קרבה רגשית בתוך הזוגיות. "שיחה אינטימית" – משמעה שיחה גלויה, חושפת סודות כמוסים. אנשים אשר קרובים מבחינה רגשית לעיתים יכולים לשתף במידע אישי וכמוס ולעיתים הם עשויים לבחור לא לעשות זאת. קרבה רגשית אינה מחייבת להסיר את כל המגננות, לחשוף את הנפש ולהפוך ל"ספר פתוח" עבור יקריכם. כל אחד מאיתנו עבר אירועים לא פשוטים, שמעוררים בנו רגשות כגון בושה, אשמה, השפלה וזוהי זכותינו הבלעדית, כמו גם זכות יקרינו לשמור על מידע אישי זה חבוי מעיניי המתבונן. היבט בעייתי נוסף, הטמון בתוך המונח "אינטימיות", זה סוג של "היבלעות" בתוך האחר/ת, והדבר נפוץ ביותר במערכות יחסים המתאפיינות בתלות שיתופית (codependency ). אלה מערכות יחסים שעוברות טלטלה מתמדת מתשוקה מטריפה ועד לאלימות מזעזעת ומסכנת את חיי האדם, הרבה פעמים קיימת מעורבות של חומרים ממכרים שונים במערכות יחסים אלה. לא פשוט לפתח קרבה רגשית בתוך הזוגיות או המשפחה, ולא יעזרו "שיחות נפש אין סופיות", בהם כל אחד מקיא את כל עולמו המורכב על אחר (לעיתים זה גורם לתוצאה הפוכה) או התמקדות אובססיבית ביחסי מין. אלא רק אנשים שהינם בריאים מבחינה נפשית, המכבדים את הגבולות של האחר/ת, מסוגלים להגיע לקרבה רגשית בתוך הזוגיות או המשפחה. אלה אנשים שמודעים היטב לעצמם ולמעשיהם, שהצליחו להגשים את עצמם (או מבינים את דרך חייהם ומתקדמים בה), להגיע אל ייעודם, ומבינים היטב את צרכיהם ואת צפיותיהם מעצמם ומסביבתם. אוהבים ותומכים בבני משפחתם, הם עדיין מסוגלים לעמוד על שלהם ולהתעמת כשקויהם נחצים, ללא חשש ששיח כנה ופתוח יוביל לפירוק המשפחה. כפי שאתם מבינים, ישנם שלבי ביניים מורכבים שכל אחד מבני הזוג חייב לעבור בטיפול על מנת שתהיה לו אפשרות לחוות קרבה רגשית, קרבה שלרוב האנשים הללו מעולם לא חוו ולא חלמו שהדבר הזה קיים. אני מקווה מאוד שהסבר קצר זה יכניס סדר בשימוש מונחים כה שונים בפרשנות שלהם. לאלה מכם, המעוניינים לגלות כיצד ניתן ליצור קרבה רגשית בתוך הזוגיות ו/או בקשר עם ילדיכם, במיוחד אם הדבר נמנע מכם בילדותכם, מוזמנים לרכוש ולקרוא את ספריי או להתחבר לערוץ היוטיוב שלי. באהבה, ילנה גלוזמן – מטפלת ומדריכה בטיפול זוגי ומשפחתי, מטפלת בטראומה EMDR, MA – בפסיכולוגיה חינוכית יישומית-יעוץ חינוכי.
מאת Elena Glozman 6 בפברואר 2025
לאחרונה, יותר ויותר אנשים פונים אליי בבקשה לעבור מרתון EMDR – טיפול אינטנסיבי על מנת להשתחרר מטראומות מן העבר. מה שמאפיין אנשים אלה, מלבד זה שהם קצרים בזמן, זה שאין להם רצון או יכולת להגיע לפגישה אחת לשבוע (אם זה בעקבות מרחק נסיעה רב מהקליניקה שלי באשדוד או בשל שגרת חיים עמוסה אשר אינה מאפשרת להתפנות אחת לשבוע לטיפול) או סובלים בשל הצפה רגשית גבוהה אשר מונעת מהם לתפקד באופן רגיל. כאשר חקרתי לראשונה את הנושא, ועיינתי בספרות המקצועית המעידה על אפקטיביות התהליך, עדיין היו לי חששות משל עצמי. אך כפי שזה קורה לא מעט בחיים, המטופל הראשון התעקש על התהליך ואני, תוך היסוס וזהירות רבה, נעניתי בחיוב. לאחר שהעברתי מספר מרתונים EMDR, לפי ההתרשמות שלי ומתגובות של מטופליי, אני חייבת להכיר בכך שהתהליך אכן מאוד אפקטיבי, בכך שמאפשר להתמקד בבעיות אמיתיות ולא ליפול למקומות המעכבים את התהליך הטיפולי, כגון: איחורים, התעסקות במה שקרה במהלך השבוע (לפעמים זה חשוב ולפעמים לא), בשלב "סגירה" בסוף שעת טיפול על מנת שהמטופל יצליח לתפקד לאחר שצפו תכנים טראומתים קשים. נושא הכסף עולה לא פעם בהתלבטות האם ללכת על זה: בשל ריכוז השעות, נראה להרבה אנשים שתשלום עבור המרתון הינו יקר. יחד עם זאת, אם סופרים את הזמן שאדם מבזבז על מנת להגיע לטיפול, וכמות הטיפולים הפרוסים לאורך חודשים, לרוב יתקבל אותו מחיר סופי, ואולי אפילו נמוך יותר (לטובת טיפול אינטנסיבי) כדי להגיע לאותה תוצאה. האם EMDR אינטנסיבי מתאים לכל אחד? כן. ההבדל היחיד בין אנשים שיש להם רשת תמיכה, קרובי משפחה אשר מסייעים בהתמודדות עם המודעות העולה למתרחש בעוצמה גבוהה ובמהירות של טיל, לבין אלה שאין להם, שבמקרה אחרון יהיה צורך להמשיך בטיפול קונסרבטיבי (אחת לשבוע) בתום המרתון. גורם נוסף שיחייב טיפולי המשך, זהו הרקע שאדם בא ממנו: במידה ומדובר ברקע מורכב, ריבוי טראומות, CPTSD, אבחנות פסיכיאטריות. לאלה מכם, שאינם מכירים מה זה טיפול EMDR ממוקד טראומה, למרות שמאז 7.10 ישראלים רבים נעזרו בטיפול זה ובכך מנעו התפתחות (פוסט טראומה) PTSD, טיפול זה סוף כל סוף קיבל את ההכרה המגיעה לו. ואם בעבר, הלוחמים ממלחמת לבנון הראשונה, מלחמת יום הכיפורים, נותרו בחוסר אונים עם הטראומות שלהם כנתון שאין לשנותו, וקיבלו את הסימפטומים כגזר גורלם המר , כמשהו שלא ניתן לשנות אף על פי שזה פוגע באיכות חייהם ובאיכות חיי משפחתם, היום אנחנו יודעים שניתן לטפל ולהשתחרר מטראומות קשות. באיזה כלים אני משתמשת במהלך המרתון EMDR אינטנסיבי: למעט שיטת EMDR אני משתמשת בדמיון מודרך, SE, סימבולדרמה, שיטות הרגעה, CBT, פסיכותרפיה זוגית משפחתית מערכתית ושיח פסיכוטרפויטי. מוזמנים לפנות ולקבוע מרתון EMDR עבור עצמכם במספר 052-6662163.  לאלה מכם שלא מכירים מה זה טיפול EMDR? (Eye Movement Desensitization and Reprocessing) EMDR זהו טיפול פסיכולוגי (לא ניתן היה לעבור הכשרה, לפחות לפני 7.10, ללא תואר שני טיפולי) שפותח על ידי פרנסין שפירו בסוף שנות ה-80, ומשמש בעיקר לטיפול באירועי טראומה ובהפרעות חרדה. טיפול EMDR מבוסס על פרוטוקול שמונה שלבים, והוא נשמר גם במסגרת האינטנסיבית: היסטוריה והערכה קלינית – זיהוי הבעיה המרכזית ותכנון הטיפול. הכנה – בניית תחושת ביטחון ושימוש בטכניקות ויסות רגשי. הערכה – זיהוי הטריגרים והמרכיבים הקוגניטיביים והרגשיים של הזיכרון הטראומטי. הקהיה רגשית תחושתית – שימוש בגירוי בילטרלי (כגון תנועות עיניים או/ו רטטים) לשם עיבוד הזיכרון על מנת שכאב ישכך. התקנה – חיזוק אמונות חיוביות כתחליף לאמונות שליליות. סריקת גוף – זיהוי ושחרור תחושות פיזיות שליליות. סגירה – הבטחת ויסות רגשי לאחר כל פגישה. הערכה מחדש – בדיקת התקדמות הטיפול והמשך התאמה. תשמרו על עצמכם, ילנה גלוזמן
מאת Elena Glozman 7 בדצמבר 2024
את השיטה EED (Emotional Closeness Education) פיתחתי במטרה לסייע להורים להעשיר ולהעמיק את הקשר ביניהם לבין קרוביהם. התרגילים בספר יעזרו לשפר את היחסים בינכם לבין בן/בת זוגכם, וכך באמצעות שילוב כוחות משותפים - תצליחו לחנך ילד בריא (נפשית ופיזית), מצליח ומאושר. קירבה רגשית היא אבן היסוד בבניית יחסים בריאים ומספקים בין בני משפחה. אנשים שחולקים בה מעידים על כך שמרגישים בטוחים, אהובים, ומובנים ע"י קרוביהם. הקירבה הרגשית מקנה תחושה של שמחה בעת שהייה משותפת ובילוי המשותף, אך יחד עם זאת, היא מעלה מודעות לזכותו הבסיסית של האדם ושל קרוביו במרחב אישי וכן נותנת הבנה עמוקה שישנם צרכים ורצונות שונים לכל אחד ואחת במשפחה אשר יש לכבדם. משפחות שניחנו בקירבה רגשית, מתאפיינות ביכולת הגבוהה שלהן לפתוח בשיח פתוח ולשתף במחשבות וברגשות (גם אם מדובר בפחדים ובכישלונות). שיטת EED, לפיתוח קירבה רגשית מושתתת על חמש אבני יסוד עיקריות: 1. קיימת השפעה הדדית על כל בני המשפחה: במהלך עבודתכם האישית ותוך כדי ביצוע התרגילים שבספר, תיחשפו להשפעה העמוקה ורבת המשמעות שהותירה בכם משפחתכם (הורים, אחים), ולדרך בה אתם עצמכם ממשיכים להשפיע על בן/בת זוג שלכם ועל ילדיכם. 2. מתן כבוד לסובבים אתכם וקבלתם: הבנה וקבלה של הרגשות והמחשבות האישיות וכן של המניעים השונים אשר הובילו אתכם להתנהגות זו או אחרת, תאפשר לכם לבחון את עצמכם באופן חומל ואמפתי. לאחר שתבינו את עצמכם בדרך טובה יותר ותתחילו לאהוב ולקבל את עצמכם, רק אז תצליחו לאהוב, להבין ולקבל את הסובבים אתכם. 3. פתיחות וכנות ביחסים: לעיתים אנו בטוחים לשווא בכך ששיתוף מידע מסוים עם האנשים הקרובים אלינו יוביל לתגובה מצדם (לרוב לא נעימה) הצפויה וידועה מראש. בשל חשש זה, רבים מאתנו יעדיפו שלא לשתף במידע העלול לעורר תגובה שכזאת. לצערי הרב, ההתנהלות הזהירה והשברירית הזאת בתוך התא המשפחתי אינה מקדמת פיתוח קירבה רגשית בין האנשים לבין קרוביהם, אלא להפך - הזהירות הזו יוצרת ריחוק, ניכור ותחושת בדידות אצל כל אחד מבני המשפחה. רק במקרה ואדם מסוגל לפתוח את הלב ולדבר בכנות עם האחר, הוא מהווה תשתית לביסוס יחסי אמון במשפחה – דבר אשר יוביל למסוגלות גבוהה של כל בני המשפחה לקבל מצבים פחות נעימים, כגון: ביקורת, עונשים, וקונפליקטים. 4. גילוי סבלנות כלפי יקירך: הדבר יתאפשר רק מתוך הבנה של תהליכים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים אובייקטיביים שאדם עובר במהלך מצבים שונים בחייו. לעיתים קרובות, אנו נוהגים לפרש את תגובותיו והתנהגויותיו של האחר דרך תפיסת העולם האישית שלנו, אך ברגע שתעשירו את הידע שלכם, תצליחו להרחיב את כל התמונה ותבינו שבמצבים מסוימים האדם (כמו רבים אחרים במצב מסוים זה) לרוב עשוי לפעול בדרך אחת ולא באחרת. ההבנה הנרחבת הזו של המציאות הקיימת, הינה חיונית לפיתוח יחסים המבוססים על קירבה רגשית. 5. ניהול תקשורת בריאה בתוך המשפחה: העבודה במהלך קריאת ספר זה תעניק לכם כלים אשר ישמשו אתכם להביע את עצמכם בצורה בריאה ומיטבית, לנהל קונפליקטים ולגלות אמפטיה כלפי יקירכם. בשיטת EED, תדעו להעריך את כוחה העצום של התקשורת הסמויה (הלא ורבלית). חמש אבני היסוד האלה של שיטת EED יניחו לכם ולקרוביכם להרגיש שאכן רואים אתכם, מבינים אתכם ומקבלים אתכם כפי שאתם. הודות לאבני היסוד האלה, כל בן משפחה ירגיש מוערך ומשמעותי בעיניי האחרים ויחוש שהוא מסוגל להשפיע על סביבתו הקרובה. היכונו - אתם עומדים להתחיל במסע בזמן. העבודה תישא אתכם לילדותכם הרחוקה - להתבגרות, לתקופת הבגרות הנוכחית ולהורות של היום. במסע הזה, תיזכרו ותכירו (אולי לראשונה) בחלומות שלכם, בציפיות שלכם, בפחדים ובחששות. תהיה בידכם האפשרות להבין מה מניע אתכם לנהוג כך או אחרת, וכיצד ההחלטות שאתם מקבלים בחיי היום-יום מטביעות את חותמן בחייכם ומשפיעות על סביבתכם הקרובה. הודות לשיטת EED, תלמדו להבין, לקבל, ולאהוב את עצמכם כפי שאתם, וכך גם את את הבן/בת זוגכם ואת ילדיכם. תתחילו לגלות חמלה לא רק כלפי הסובבים אתכם, אלא בראש וראשונה כלפי עצמכם. תפתחו את היכולת לווסת את רגשותיכם ולהציב גבולות ללא רגשות אשם. הקרבה הרגשית שתיווצר בינכם לבין קרוביכם תחולל פלאים באווירה בבית. האווירה תהפוך לחמימה ונעימה, ואתם - תהפכו להיות ההורים המושלמים עבור ילדיכם המקסימים.  מתוך הספר של י.גלוזמן "משפחה אוהבת: המדריך ליצירת קרבה רגשית", 2019.
מאת Elena Glozman 16 בנובמבר 2024
את השיטה EED (Emotional Closeness Education) פיתחתי במטרה לסייע להורים להעשיר ולהעמיק את הקשר ביניהם לבין קרוביהם. התרגילים בספר יעזרו לשפר את היחסים בינכם לבין בן/בת זוגכם, וכך באמצעות שילוב כוחות משותפים - תצליחו לחנך ילד בריא (נפשית ופיזית), מצליח ומאושר. קירבה רגשית היא אבן היסוד בבניית יחסים בריאים ומספקים בין בני משפחה. אנשים שחולקים בה מעידים על כך שמרגישים בטוחים, אהובים, ומובנים ע"י קרוביהם. הקירבה הרגשית מקנה תחושה של שמחה בעת שהייה משותפת ובילוי המשותף, אך יחד עם זאת, היא מעלה מודעות לזכותו הבסיסית של האדם ושל קרוביו במרחב אישי וכן נותנת הבנה עמוקה שישנם צרכים ורצונות שונים לכל אחד ואחת במשפחה אשר יש לכבדם. משפחות שניחנו בקירבה רגשית, מתאפיינות ביכולת הגבוהה שלהן לפתוח בשיח פתוח ולשתף במחשבות וברגשות (גם אם מדובר בפחדים ובכישלונות). שיטת EED, לפיתוח קירבה רגשית מושתתת על חמש אבני יסוד עיקריות: 1. קיימת השפעה הדדית על כל בני המשפחה: במהלך עבודתכם האישית ותוך כדי ביצוע התרגילים שבספר, תיחשפו להשפעה העמוקה ורבת המשמעות שהותירה בכם משפחתכם (הורים, אחים), ולדרך בה אתם עצמכם ממשיכים להשפיע על בן/בת זוג שלכם ועל ילדיכם. 2. מתן כבוד לסובבים אתכם וקבלתם: הבנה וקבלה של הרגשות והמחשבות האישיות וכן של המניעים השונים אשר הובילו אתכם להתנהגות זו או אחרת, תאפשר לכם לבחון את עצמכם באופן חומל ואמפתי. לאחר שתבינו את עצמכם בדרך טובה יותר ותתחילו לאהוב ולקבל את עצמכם, רק אז תצליחו לאהוב, להבין ולקבל את הסובבים אתכם. 3. פתיחות וכנות ביחסים: לעיתים אנו בטוחים לשווא בכך ששיתוף מידע מסוים עם האנשים הקרובים אלינו יוביל לתגובה מצדם (לרוב לא נעימה) הצפויה וידועה מראש. בשל חשש זה, רבים מאתנו יעדיפו שלא לשתף במידע העלול לעורר תגובה שכזאת. לצערי הרב, ההתנהלות הזהירה והשברירית הזאת בתוך התא המשפחתי אינה מקדמת פיתוח קירבה רגשית בין האנשים לבין קרוביהם, אלא להפך - הזהירות הזו יוצרת ריחוק, ניכור ותחושת בדידות אצל כל אחד מבני המשפחה. רק במקרה ואדם מסוגל לפתוח את הלב ולדבר בכנות עם האחר, הוא מהווה תשתית לביסוס יחסי אמון במשפחה – דבר אשר יוביל למסוגלות גבוהה של כל בני המשפחה לקבל מצבים פחות נעימים, כגון: ביקורת, עונשים, וקונפליקטים. 4. גילוי סבלנות כלפי יקירך: הדבר יתאפשר רק מתוך הבנה של תהליכים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים אובייקטיביים שאדם עובר במהלך מצבים שונים בחייו. לעיתים קרובות, אנו נוהגים לפרש את תגובותיו והתנהגויותיו של האחר דרך תפיסת העולם האישית שלנו, אך ברגע שתעשירו את הידע שלכם, תצליחו להרחיב את כל התמונה ותבינו שבמצבים מסוימים האדם (כמו רבים אחרים במצב מסוים זה) לרוב עשוי לפעול בדרך אחת ולא באחרת. ההבנה הנרחבת הזו של המציאות הקיימת, הינה חיונית לפיתוח יחסים המבוססים על קירבה רגשית. 5. ניהול תקשורת בריאה בתוך המשפחה: העבודה במהלך קריאת ספר זה תעניק לכם כלים אשר ישמשו אתכם להביע את עצמכם בצורה בריאה ומיטבית, לנהל קונפליקטים ולגלות אמפטיה כלפי יקירכם. בשיטת EED, תדעו להעריך את כוחה העצום של התקשורת הסמויה (הלא ורבלית). חמש אבני היסוד האלה של שיטת EED יניחו לכם ולקרוביכם להרגיש שאכן רואים אתכם, מבינים אתכם ומקבלים אתכם כפי שאתם. הודות לאבני היסוד האלה, כל בן משפחה ירגיש מוערך ומשמעותי בעיניי האחרים ויחוש שהוא מסוגל להשפיע על סביבתו הקרובה. היכונו - אתם עומדים להתחיל במסע בזמן. העבודה תישא אתכם לילדותכם הרחוקה - להתבגרות, לתקופת הבגרות הנוכחית ולהורות של היום. במסע הזה, תיזכרו ותכירו (אולי לראשונה) בחלומות שלכם, בציפיות שלכם, בפחדים ובחששות. תהיה בידכם האפשרות להבין מה מניע אתכם לנהוג כך או אחרת, וכיצד ההחלטות שאתם מקבלים בחיי היום-יום מטביעות את חותמן בחייכם ומשפיעות על סביבתכם הקרובה. הודות לשיטת EED, תלמדו להבין, לקבל, ולאהוב את עצמכם כפי שאתם, וכך גם את את הבן/בת זוגכם ואת ילדיכם. תתחילו לגלות חמלה לא רק כלפי הסובבים אתכם, אלא בראש וראשונה כלפי עצמכם. תפתחו את היכולת לווסת את רגשותיכם ולהציב גבולות ללא רגשות אשם. הקרבה הרגשית שתיווצר בינכם לבין קרוביכם תחולל פלאים באווירה בבית. האווירה תהפוך לחמימה ונעימה, ואתם - תהפכו להיות ההורים המושלמים עבור ילדיכם המקסימים.  מתוך הספר של י.גלוזמן "משפחה אוהבת: המדריך ליצירת קרבה רגשית", 2019.
מאת Elena Glozman 8 בנובמבר 2024
את השיטה EED (Emotional Closeness Education) פיתחתי במטרה לסייע להורים להעשיר ולהעמיק את הקשר ביניהם לבין קרוביהם. התרגילים בספר יעזרו לשפר את היחסים בינכם לבין בן/בת זוגכם, וכך באמצעות שילוב כוחות משותפים - תצליחו לחנך ילד בריא (נפשית ופיזית), מצליח ומאושר. קירבה רגשית היא אבן היסוד בבניית יחסים בריאים ומספקים בין בני משפחה. אנשים שחולקים בה מעידים על כך שמרגישים בטוחים, אהובים, ומובנים ע"י קרוביהם. הקירבה הרגשית מקנה תחושה של שמחה בעת שהייה משותפת ובילוי המשותף, אך יחד עם זאת, היא מעלה מודעות לזכותו הבסיסית של האדם ושל קרוביו במרחב אישי וכן נותנת הבנה עמוקה שישנם צרכים ורצונות שונים לכל אחד ואחת במשפחה אשר יש לכבדם. משפחות שניחנו בקירבה רגשית, מתאפיינות ביכולת הגבוהה שלהן לפתוח בשיח פתוח ולשתף במחשבות וברגשות (גם אם מדובר בפחדים ובכישלונות). שיטת EED, לפיתוח קירבה רגשית מושתתת על חמש אבני יסוד עיקריות: 1. קיימת השפעה הדדית על כל בני המשפחה: במהלך עבודתכם האישית ותוך כדי ביצוע התרגילים שבספר, תיחשפו להשפעה העמוקה ורבת המשמעות שהותירה בכם משפחתכם (הורים, אחים), ולדרך בה אתם עצמכם ממשיכים להשפיע על בן/בת זוג שלכם ועל ילדיכם. 2. מתן כבוד לסובבים אתכם וקבלתם: הבנה וקבלה של הרגשות והמחשבות האישיות וכן של המניעים השונים אשר הובילו אתכם להתנהגות זו או אחרת, תאפשר לכם לבחון את עצמכם באופן חומל ואמפתי. לאחר שתבינו את עצמכם בדרך טובה יותר ותתחילו לאהוב ולקבל את עצמכם, רק אז תצליחו לאהוב, להבין ולקבל את הסובבים אתכם. 3. פתיחות וכנות ביחסים: לעיתים אנו בטוחים לשווא בכך ששיתוף מידע מסוים עם האנשים הקרובים אלינו יוביל לתגובה מצדם (לרוב לא נעימה) הצפויה וידועה מראש. בשל חשש זה, רבים מאתנו יעדיפו שלא לשתף במידע העלול לעורר תגובה שכזאת. לצערי הרב, ההתנהלות הזהירה והשברירית הזאת בתוך התא המשפחתי אינה מקדמת פיתוח קירבה רגשית בין האנשים לבין קרוביהם, אלא להפך - הזהירות הזו יוצרת ריחוק, ניכור ותחושת בדידות אצל כל אחד מבני המשפחה. רק במקרה ואדם מסוגל לפתוח את הלב ולדבר בכנות עם האחר, הוא מהווה תשתית לביסוס יחסי אמון במשפחה – דבר אשר יוביל למסוגלות גבוהה של כל בני המשפחה לקבל מצבים פחות נעימים, כגון: ביקורת, עונשים, וקונפליקטים. 4. גילוי סבלנות כלפי יקירך: הדבר יתאפשר רק מתוך הבנה של תהליכים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים אובייקטיביים שאדם עובר במהלך מצבים שונים בחייו. לעיתים קרובות, אנו נוהגים לפרש את תגובותיו והתנהגויותיו של האחר דרך תפיסת העולם האישית שלנו, אך ברגע שתעשירו את הידע שלכם, תצליחו להרחיב את כל התמונה ותבינו שבמצבים מסוימים האדם (כמו רבים אחרים במצב מסוים זה) לרוב עשוי לפעול בדרך אחת ולא באחרת. ההבנה הנרחבת הזו של המציאות הקיימת, הינה חיונית לפיתוח יחסים המבוססים על קירבה רגשית. 5. ניהול תקשורת בריאה בתוך המשפחה: העבודה במהלך קריאת ספר זה תעניק לכם כלים אשר ישמשו אתכם להביע את עצמכם בצורה בריאה ומיטבית, לנהל קונפליקטים ולגלות אמפטיה כלפי יקירכם. בשיטת EED, תדעו להעריך את כוחה העצום של התקשורת הסמויה (הלא ורבלית). חמש אבני היסוד האלה של שיטת EED יניחו לכם ולקרוביכם להרגיש שאכן רואים אתכם, מבינים אתכם ומקבלים אתכם כפי שאתם. הודות לאבני היסוד האלה, כל בן משפחה ירגיש מוערך ומשמעותי בעיניי האחרים ויחוש שהוא מסוגל להשפיע על סביבתו הקרובה. היכונו - אתם עומדים להתחיל במסע בזמן. העבודה תישא אתכם לילדותכם הרחוקה - להתבגרות, לתקופת הבגרות הנוכחית ולהורות של היום. במסע הזה, תיזכרו ותכירו (אולי לראשונה) בחלומות שלכם, בציפיות שלכם, בפחדים ובחששות. תהיה בידכם האפשרות להבין מה מניע אתכם לנהוג כך או אחרת, וכיצד ההחלטות שאתם מקבלים בחיי היום-יום מטביעות את חותמן בחייכם ומשפיעות על סביבתכם הקרובה. הודות לשיטת EED, תלמדו להבין, לקבל, ולאהוב את עצמכם כפי שאתם, וכך גם את את הבן/בת זוגכם ואת ילדיכם. תתחילו לגלות חמלה לא רק כלפי הסובבים אתכם, אלא בראש וראשונה כלפי עצמכם. תפתחו את היכולת לווסת את רגשותיכם ולהציב גבולות ללא רגשות אשם. הקרבה הרגשית שתיווצר בינכם לבין קרוביכם תחולל פלאים באווירה בבית. האווירה תהפוך לחמימה ונעימה, ואתם - תהפכו להיות ההורים המושלמים עבור ילדיכם המקסימים.  מתוך הספר של י.גלוזמן "משפחה אוהבת: המדריך ליצירת קרבה רגשית", 2019.
מאת Elena Glozman 25 באוקטובר 2024
לעיתים אני שומעת ממטופליי שהם לא זוכרים אם נפגעו מינית בעבר, אך כל התנהגותם זועקת על כך. הגוף מדבר, מגיב באופן שלעיתים מלחיץ את האדם עצמו ומעורר באלות ותהיות רבות. מהם סממנים שיכולים להעיד על כך שעברתם פגיעה מינית? והאם באמת ניתן להיזכר בחלוף שנים ולטפל בטראומה זו? · התפרצויות זעם שלכם, אשר עוצמתם מלחיצה אפילו אתכם (גם אם אתם נלחמים על צדק). · חוסר איזון נפשי. · חוסר בטחון , חרדה בתקשורת עם מין השני. · בעיות קשב וריכוז. אתם מתנתקים במהלך שיחותיכם. · סיוטי לילה. · קושי להתעמת – ריצוי. · סירוב לא מוסבר של בן/בת זוג לקיים יחסי מין אתכם. · חוסר מוטיבציה, דחיינות שמתחלפת בפעלתנות יתר. · בעיות התפקוד בחיי מין שלכם. · חוסר אמון כלפי העולם. אמונה ש"עולם הוא מקום רע ומסוכן". · השמנת יתר או להפך אנורקסיה/בולימיה. · תחושת גועל לא מוסברת. · רצון "להתחבא" , ש"לא יסתכלו עליי". לבישת בגדים חסרי גזרה או להפך פרובוקטיביות בביגוד. · התמכרויות לעישון, סמים, אלכוהול. · מחשבה "שאני לא בסדר", "מקולקל", "לא יכולים לאהוב אותי. חיבור לגוף, והבנה שחוויתם אירוע קשה, הינו צעד ראשון בהבנת הצורך בטיפול פסיכולוגי. אני ממליצה על טיפול EMDR – טיפול ממוקד טראומה. במידה וזיהיתם מכלול הסממנים אצלכם או אצל בן משפחה/חבר/ה שלכם, אנא פנו לטיפול. הכל אפשרי. הן להיזכר בטראומה, הן לעבד אותה והן לשנות את דימוי העצמי שלכם, את דפוסי חייכם. מוזמנים לפנות לקבלת העזרה 052-6662163.  באהבה, ילנה גלוזמן מטפלת EMDR מוסמכת, מטפלת ומדריכה בטיפול זוגי ומשפחתי, מחברת ספרים "זוגיות מאושרת. המדריך המלא ליצירת קרבה רגשית ואינטימית" ומשפחה אוהבת: המדריך ליצירת קרבה רגשית".
מאת Elena Glozman 19 באוקטובר 2024
על מנת שילדכם יגדל להיות בריא בגוף ובנפש, חשוב לפתח קרבה רגשית במשפחה. המרכיבים ההכרחיים לשם כך הינם: הענקת אהבה, הבעת דאגה ואכפתיות, הצבת גבולות והתנהגות הורית צפויה. לרוב הורים מבינים מתי ואיך לחזק התנהגות רצויה אצל הילד ואיך להעניש על מנת להפסיק התנהגות לא בריאה, ובכך מפתחים אצל הילד הבנה של קשר סיבה-תוצאה. עם זאת, קיים קושי בהבנת קשר זה ובחיזוי התנהגות אצל ילדים להורים טראומתיים. אדם שחווה אירועים טראומתיים בחייו, מתרכז באופן מלא בכאב שלו, ברגשותיו ובתחושותיו. לפיכך, הוא אינו מסוגל לראות את ילדו, להכיר באמת את תכונותיו הייחודיות ואף לשקף אותם על מנת שבנו או בתו ידעו לפתחם ויתקדמו בתחום המקצועי אשר יבחרו בו. בשל כך, ילדים במשפחות אלה גדלים עם תפיסה מוטעית לגבי עצמם. הם אינם מודעים למעלותיהם ומקבלים בכניעה את התיוגים המרושעים שהעניקו להם הוריהם. לא פעם עזר הטיפול למטופליי לראשונה בחייהם, לשקף עבורם את תכונותיהם החיוביות האמיתיות, ובשל כך הערכתם העצמית החלה לנסוק. בעודו מפוקס בעצמו, ההורה נוטה להתנהג בצורה בלתי צפויה: צוחק ונלהב במהלך משחק עם הילד, אך הוא לפתע מתהפך, מתפרץ צורח או מתכנס בתוך עצמו. ילד שההורה שלו מהווה עבורו דמות אהובה וחשובה בחייו, מתאמץ להבין מה בדבריו או במעשיו גרם לשינוי התנהגותי זה - מה הוא עשה לא בסדר שהוביל לפיצוץ - אך לא משנה כמה יתאמץ, הוא לעולם לא יצליח לזהות את מקור הבעיה. הילד שאינו מסוגל לראות את הקשר הנסיבתי, יקשר את השינוי הקיצוני הזה לעצמו ולהתנהגותו וישתדל לדבר פחות, ולנהוג בזהירות יתרה כדי חס וחלילה לא לחזור על התגובה המלחיצה מצד ההורה. ילדים כאלה נראים כבויים, מאופקים, הייתי אומרת אפילו "קפואים" בתגובות שלהם. הם חסרי יכולת לבטא את חוסר שביעות רצונם, חסרי יכולת להגן ולעמוד על דעתם וחסרי מסוגלות לנהל עימות. היעדר כישורים הכרחיים אלה משפיעים בהמשך על מערכות היחסים עם בני גילם או עם מבוגרים אחרים (מורים, מפקדים, ובהמשך ממונים בעבודה). התנהגות בלתי צפויה מצד הורה יוצרת תחושה של חוסר בטחון. הילד לא מסוגל לשאת את הכאב בשל הפגיעה בהורה שלו. אמהות לא פעם מדגישות את המסר ומפגיזות במשפטים פוגעניים כמו "את/ה צרה צרורה", "על מה מגיע לי?", "את תמיד הורסת לי הכל", "הכל היה טוב עד שנולדת" וכו'. זה מוביל ילדים במשפחות אלה לתובנה שהורה מרגיש רע מעצם נוכחותם ומונעים מעצמם לשתף בבעיותיהם הנוספות כדי לא להכביד על ההורה. ומכיוון שילד אינו מסוגל לפתור המון בעיות מעצם היותו ילד – נוספות לנזיפות והכפשות ההורה, האשמות עצמיות בשל כשלונות רבים, עקב חוסר מסוגלות לעשות משהו נכון. כשילדים כאלה תופסים את עצמם כ"בעיתיים", "שמשהו לא בסדר בהם", הם מבינים מהר מאוד, שוב הודות לדוגמא שנותן ההורה אשר לא מסתיר את אמירותיו או מעשיו האובדניים, שעדיף פשוט לגמור את החיים מלאי סבל וייסורים, וכך יהיה יותר טוב לסובביהם. הפתרון היחיד במקרה זה זו עבור ילד, גם אם הוא חצה את גיל עשרים - זה טיפול ממוקד טראומה (עדיף טיפול EMDR) שיכול לעזור לעבד את האירועים מן העבר, לשנות את תפיסת העצמי ואת תפיסת הסביבה ובכך יסייע בפתיחת דף חדש – חיים שלמים רגועים ומאושרים, מסופקים ומלאי שמחה, בה אדם יפתח קרבה רגשית עם אנשים שבוחר בעצמו.  שמרו על עצמכם ועל ילדיכם. באהבה, ילנה גלוזמן – פסיכותרפיסטית זוגית ומשפחתית, מטפלת EMDR, מחברת ספרים "משפחה אוהבת: המדריך ליצירת קרבה רגשית", 2019 ו"וזוגיות מאושרת. המדריך המלא ליצירת קרבה רגשית ואינטימית", 2024.
מאת Elena Glozman 31 באוגוסט 2024
בשעה טובה ומוצלחת לאותם הורים שילדם עולה לכיתה א'! הכנתי עבורכם כמה טיפים שיעזרו להרחיב את הידע בנושא זה ויקדמו את ילדכם בלימודים. הקפידו על שגרת חיים קבועה! במידה וילד מתקשה להתעורר, העירו אותו כמה דקות מוקדם יותר, במילים “קמים עוד5 דקות”. בהכנת שיעורי בית הקפידו לשבת עם הילד באותה שעה, אחרי שסיים לאכול את ארוחת הצהריים שלו. בערב, חשוב מאוד להתקלח, לארוז את הילקוט, בהתאם למערכת שעות למחר. בהתחלה, ההורים הם אלה שמארגנים את הילקוט, אך חשוב לעשות זאת יחד עם הילד. ברגע שהילד ילמד לקרוא, הוא יארגן את הילקוט בכוחות עצמו. בערב גם מכינים בגדים שילד ילבש למחרת היום. ההורה בוחר ב2-3 סטים של בגדים המתאימים ביותר ומתוכם מציע לילד לעשות את הבחירה שלו. לא לאחר! יש הורים שממשיכים להאמין שכיתה א', זה עדיין לא בית ספר "אמיתי" והם יכולים, ממש כמו בגן, להביא את הילד מתי שנוח להם. חשוב לדעת, שבבית הספר, ילד שאיחר "רק" ב-5 דקות יעבור תשאול וביקורת מצד המחנכת, ואולי גם מצד המנהלת, שאותה הוא ככל הנראה יפגוש במסדרון בית הספר בדרך לכיתה. מנקודת מבטו של הפסיכולוג פיאז'ה, ילדים בני 5-7 הינם ריאליסטים מוסריים. כלומר, הם תופסים את כל כללי ההתנהגות המועברים אליהם כדבר מוחלט ולא ניתן לערעור. לכן, אם מורה בכיתה אומרת שאיחור זה דבר לא טוב, אז בשלב מסוים הילדים בכיתה מתחילים לתפוס חבר או חברה לכיתה המאחרים באופן קבוע כ"ילדים לא טובים". הכנת שיעורי בית! זכרו שהילד שלכם עדיין אינו יודע מה זה שיעורי בית. לכן, בתחילת השנה תצטרכו לשבת איתו ולהדגים לו תהליך של הכנת שיעורי בית על מנת להנחיל לו מיומנויות חדשות. בחרו לשם כך במקום נוח, עם תאורה טובה. קבעו זמן קבוע שנוח לכם לשבת עם ילדכם. בשום פנים ואופן אין לעשות זאת מיד לאחר חזרתכם מעבודה. נוחו קצת (לפחות חצי שעה), תתאפסו טיפה, ורק אז תרגישו מספיק נינוחים ורגועים כדי לבצע את המשימה. קראו את המשימה בקול רם , הסבירו מה צריך לעשות וכיצד לבצע אותה. ברגע שילדכם יתמיד בשיעורי בית ויעשה זאת נכון, הקפידו לשבח אותו. בהמשך, תראו שהילד ירצה להכין את שיעורי הבית באופן עצמאי ותאפשרו לו זאת. שאלו שאלות! הורים בדרך כלל מאוד דואגים כאשר ילדם מתמודד עם איזשהו קושי רגשי או חברתי. אך לרוב קשה להם מאוד להבין מדוע הילד מתקשה ויתרה מכך, מתי התעורר הקושי הנ”ל אצל הילד. כשאני מבררת אם הורים דיברו על כך עם הילד שלהם, הם בדרך כלל עונים כך: "כמובן, אני תמיד שואל/ת אותו “איך היה בבית הספר היום", והוא תמיד עונה לי ש"הכל בסדר". כמו שאומרים "מה ששואלים - זה מה שמקבלים"... היו יותר ברורים ובהירים בפניה שלכם אל הילד. שאלו “אילו שיעורים היו לך היום?” ”מה חדש למדת היום בכיתה?” “עם מי מהילדים שיחקת היום בהפסקה?” “עם דני? ומה עשה היום דני בכיתה?” התעניינות בחברים של ילדכם, תוביל אתכם באופן עקיף למידע חשוב על ילדכם הפרטי. בדיקות רפואיות חשוב מאוד שילד יעבור בדיקות השמיעה והראייה לפני שיתחיל את לימודיו בבית ספר. רוב הילדים חוששים להודות או פשוט לא מודעים לכך שאינם רואים או שומעים טוב. וזה פוגע ביכולת הלמידה שלכם. אם לילד יש בעיות בהגיית מילים או במוטוריקה עדינה, חשוב לעבור טיפול אצל קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק. במידה וילד או/וגם כל המשפחה עבר/ו טלטלה רגשית קשה, אנא תפנו לטיפול פסיכולוגי או משפחתי. ילד אשר דואג לאמו או לאביו (בשל גירושין/מחלה/אובדן) אינו מסוגל להתרכז במהלך השיעור. תזונה נכונה ושעות שינה! בגיל 6 ילדים זקוקים ל 10 שעות שינה. ילד שלא ישן מספיק אינו מסוגל להתרכז בכיתה. הריכוז גם נפגע בשל תזונה לא נכונה (בשל אכילת הממתקים או שתית משקאות ממותקים). ילד רעב בדרך כלל חושב רק על אוכל, ולא מסוגל להיות קשוב בשיעורים. לכן, חשוב מאוד להכין לילד ארוחת בוקר ולארוז לו 2 כריכים לבית ספר. חשוב שתכינו כריכים משביעים ובריאים, אך כאלה שילד בהחלט יאכל. לא פעם הייתי עדה לזריקת הכריכים שילדים הביאו מהבית לפח אשפה ופנו לשכן לחלוק איתם את האוכל שלו.  ההצלחה בכיתה א' הינה חיונית להתפתחות בטחון העצמי אצל הילד שלכם. ילד, שנכשל בשנת הלימודים הראשונה שלו יחווה רגשות כשלון ונחיתות ויצטרך לשאת רגשות אלה למשך שנים הבאות. יהיה לו מאוד קשה להצליח הן לימודית והן חברתית. אנא, היו ערניים, קשובים כלפי ילדכם ועזרו בכל מה שאתם יכולים, היעזרו ביעוץ מקצועי במידת הצורך. בהצלחה לכם ולילדיכם בבית הספר! באהבה, ילנה גלוזמן – פסיכוטרפיסטית משפחתית, מטפלת EMDR MA – בפסיכולוגיה חינוכית יישומית-ייעוץ חינוכי.
מאת Elena Glozman 7 באוגוסט 2024
מולי התיישב זוג צעיר: בחור תמיר, כהה שיער בשם אדריאן, ובחורה מיניאטורית, עם שיער בגוון דבש, אליס. באופן דאגני וזהיר הם סקרו את החדר שלי ובחוסר נוחות זעו בכורסאותיהם, בחיפוש אחר את התנוחה הטובה ביותר. אליס התיישבה על קצה המושב כשפלג גופה העליון פונה כלפי בן זוגה, בעוד שאדריאן התרווח בכורסתו, מתח את רגליו, ובעניין רב בחן את המוקסינים המצוחצחים שלו. "את יודעת, הכול טוב בינינו," פתחה אליס בדברים. "יש לנו יחסים נהדרים, אנחנו כל הזמן עובדים על הקשר שלנו, מעבדים יחד חוויות שעברנו מהילדות." אליס, שהבחינה בהנהון קליל מצד בן זוגה, והמשיכה בלהט רב, "אנחנו נשואים כבר שנה וחצי, יצאנו לפני זה במשך שנתיים וחצי. הכול היה מצוין בהתחלה, היינו ממש קרובים, הייתה לנו משיכה מטורפת, סקס מדהים. ועכשיו אני מרגישה שהתרחקנו. טוב, לא בדיוק התרחקנו," תיקנה את עצמה בזריזות, "אני כמהה למגע, לאינטימיות, לליטוף. כזאת אני, אוהבת לגעת, למשש, ואני כל הזמן עובדת על עצמי, קוראת טונות של ספרי פסיכולוגיה. בזכות הקריאה שלי הקשר שלנו הולך ומשתבח משמעותית, אבל הייתי רוצה שישתפר עוד יותר." "אתה מבין במה מדובר?" פניתי לאדריאן. "כן, וודאי," השיב אדריאן בעל כורחו. "אנחנו מדברים המון, אבל איכשהו יש לי תחושה שזה אף פעם לא מספק את אליס. די, זה כבר בלתי נסבל. אני לא מסוגל לעמוד בציפיות שלה." אדריאן הקדיר את פניו בתרעומת. "כל דבר שאני עושה היא מנתחת אלף פעמים, ואז הופכת הכול, ככה שאני תמיד יוצא אשם." "למה מתכוונת אליס כשהיא אומרת שהיא אדם של מגע וכמהה לליטופים?" "אין לי מושג," אדריאן נאנח בכבדות. "אנחנו מקיימים יחסי מין, אולי פחות ממה שנהגנו בעבר. אני כל הזמן מותש, מתעייף מאוד בעבודה. לוקח לי שעתיים להגיע לשם, וזה רק בכיוון אחד," גיחך במרירות. "כן, אבל בכל פעם שניסיתי ליזום משהו, הוא דחה את זה על סף," רטנה אליס, "אז הפסקתי ליזום. בגלל זה אנחנו כבר לא מקיימים יחסי מין." "הייתם נשואים בעבר?" פניתי לשניהם. "לא," השיב אדריאן, "אך שנינו ניהלנו מערכות יחסים ממושכות בעבר. אלה הנישואין הראשונים שלי, וגם הנישואין הראשונים של אליס." "מה הייתה הייחודיות של אליס, שראית כבר בתחילת הקשר? במה היא הייתה שונה מכל הנשים האחרות שהכרת בעבר? למה החלטת להקים משפחה דווקא עם האישה הזו?" פניתי אליו שוב. תווי פניו התרככו מעט כשהשיב, "היא הייתה מאוד אכפתית, דאגה לי בהכול. זה בכלל לא היה קיים במערכות יחסים קודמות שלי עם נשים אחרות." "ואת, אליס. מה משך אותך באדריאן? למה הסכמת להינשא לו?" פניה החינניות של אליס הוצפו באור בוהק, עיניה הבליחו והיא הסמיקה כשנזכרה בחוויות הנעימות שנגעו בנפשה. "פטפטנו שעות על גבי שעות," ענתה בחיוך, "תמיד נהניתי לשוחח אתו. זה היה מעניין, מגרה, מסקרן. ובאופן כללי היה לנו טוב ביחד, הרגשתי שאדריאן מבין אותי, תומך בי." "זאת אומרת, אם אני מבינה אתכם נכון, התאהבתם אחד בשנייה וכל אחד מכם הרגיש שמצא את הנפש התאומה שלו?" סיכמתי את דבריהם של השניים. חיוך רחב ננסך על פניהם של אליס ואדריאן. "מעניין. כשרק הכרתם, לא רק שחוויתם משיכה פיזית גדולה אחד כלפי השנייה, גם הייתם, לדבריכם, קרובים מאוד מבחינה רגשית. עם זאת," המשכתי, "משהו קרה וממשיך לקרות בזוגיות שלכם שלא רק שאינו מקרב, אלא מרחיק ביניכם ומאלץ את שניכם להרהר בהחלטה שקיבלתם לפני מספר שנים." פניתי אל אדריאן, "אם תנסה להיזכר בילדותך וביחסים עם ההורים שלך באותה תקופה, את מי משני הוריך (או קרובי משפחה אחרים), אליס מזכירה לך בתכונות האופי שלה?" "אין לי מושג, אף פעם לא חשבתי על זה," אדריאן השיב במבוכה. "יופי, חשוב על זה עכשיו. זו בדיוק המטרה של הטיפול," עניתי לו ברוגע. לאחר פסק זמן קצר, אדריאן נאנח עמוקות והשיב בקדרות, "כנראה את אימא שלי, היה לי קשה איתה בילדות." "מה, באמת? אני מזכירה לך את אימא שלך?" אליס שאלה בתדהמה. "כן, את אימא." אדריאן משך בכתפיו והישיר אליה מבט נוקב. "היא הייתה ממש מעיקה, כל הזמן הציקה לי בגלל כל שטות, באה אליי בטענות על כל דבר. אני לא זוכר את האירוע, אבל סיפרו לי שפעם אחת היא הכריחה אותי לטפס על עץ, מפני שלדבריה כל בן חייב לדעת לטפס על עצים. ושתדעי לך," הבהיר לאשתו, "שאימא שלי לימדה מתמטיקה בבית הספר שלמדתי בו. אני זוכר שכשהייתי בכיתה ה', היא החליטה לקחת חל"ת. לצאת לחופשה לשנה, לנוח. זו הייתה השנה הטובה ביותר בחיי." "וואו, זה אומר שגדלת תחת זכוכית מגדלת," הבעתי את חמלתי, "גם בבית וגם בבית הספר כל צעדיך היו מפוקחים ומבוקרים בצורה נוקשה ביותר. אתה מרגיש שהבקרה הזו מופנית כלפיך גם מצד אשתך?" "כן," השיב אדריאן בעצב. "אני לא יכול לעשות צעד אחד בלי שאליס תתחיל להעיר לי איפה טעיתי, אם עשיתי או אמרתי משהו לא נכון. לפעמים זה כל כך מתיש אותי, כל הביקורת המיותרת הזאת, שאני מעדיף לא לחזור הביתה. אני פשוט הולך לאיזה פאב, נפגש עם חברים, משתכר איתם וחוזר בשעות הקטנות של הלילה." "מעניין. ואת מי מקרובי משפחתך מזכיר לך בעלך?" פניתי לאליס. "גם את אימא," השיבה אליס בתמיהה. "היא תמיד הפגינה קרירות ביחס אליי, הייתה מרוחקת מבחינה רגשית. אני זוכרת שכילדה הייתי בודדה מאוד. הרגשתי שאני אוויר. כלומניקית." בעיניה הבליחו דמעות, והיא עצרה כדי להסדיר את נשימתה. "עם בעלי אותו סיפור, אנחנו כמעט לא מתקשרים. גם כשאנחנו יחד בבית, כל אחד לעצמו." "מה פתאום?" אדריאן התפרץ לדבריה. "למה מה, אתה רוצה להגיד לי שאנחנו מדברים?" קולה של אליס התרומם, "בכל פעם שאני פונה אליך, שאני רוצה לדבר איתך, אתה ישר מתנהג כאילו אתה עושה לי טובה. או שאתה מדבר אליי בשיניים חשוקות, או שאתה עונה לי בקצרה וממשיך לבהות במחשב שלך. אני גם ככה משתדלת לא להטריד אותך יותר מדי." "מתי לא עניתי לך? אני תמיד מקשיב לך, עונה על כל השאלות," אדריאן מחה. "נכון, אבל בא לי לדבר איתך, לרדת לפרטים הכי קטנים, ואתה נותן לי תשובות קצרות של כן ולא." "מה את מרגישה, כשזה קורה?" פניתי אל אליס. היא גלגלה עיניים. "שלא בא לו לדבר איתי?" "לא שאלתי מה את חושבת על התנהגות שלו, אלא מה את מרגישה כשזה קורה," תיקנתי אותה. "מה את מרגישה, כשבכל ניסיון שלך לייצר דיון בנושא מסוים, את נתקלת פעם אחר פעם בחוסר הרצון של בעלך לדבר?" אוקיי," אליס תיקנה את עצמה ולאחר הרהור הקצר השיבה, "אני מרגישה שהוא מתרחק ממני, הודף אותי מבחינה רגשית." "איך בדיוק אני הודף אותך מבחינה רגשית?" התקומם אדריאן. "פשוט מאוד," השיבה בהתרסה, "אתה מתנהג כאילו אין לך שום חשק לפנות או לדבר אליי. כאילו אני מטרד. אתה כל כך נרגן ועצבני שאני חוששת לפנות אליך. ממש לא על זה חלמתי כשהתחתנתי איתך." "אבל אני כן עונה לך. לא ברור לי למה את מגיבה ככה. באמת נראה לך שאני לא רואה איך את מדברת אליי, בהיסוס, כאילו את פוחדת מהתגובה שלי? מה נראה לך, שאני מפלצת? בסדר, אז לא תמיד בא לי לטחון מים, לפעמים אני פשוט עייף כשאני חוזר הביתה ולא רוצה לדוש שוב באותו נושא במשך שעות. אבל אפילו אז אני סותם את הפה ומנסה לשתף פעולה!" "מעניין," התערבתי בשיחה. "מצד אחד אתה עושה מאמצים עילאיים לשתף פעולה עם אשתך, גם אם אין לך שום עניין בשיחה או שהשיחה לא נעימה לך. מצד שני, כל הכוונות הטובות האלה הולכות לאיבוד, בגלל שאליס מכווננת אליך מאוד ומבחינה אתה לא באמת פנוי לשוחח איתה. אני רוצה לשאול אותך: איזו תגובה נראה לך שאשתך הייתה מעדיפה לקבל? האם אתה חושב שהיא הייתה מעדיפה לשמוע שאתה לא מעוניין לדון בנושא מסוים ברגע זה אבל תוכלו לדבר יותר מאוחר, או שאולי היא הייתה מעדיפה שתמשיך לנהוג בטאקט ותמנע מכל תגובה שלילית?" "אני יודע מה היא מצפה לשמוע ממני," אדריאן השיב בחריפות. "ואתה בשום פנים ואופן לא תספק לה את העונג הזה?" שאלתי בהרמת גבה. דממה השתררה בחדר. אדריאן עיקם את שפתיו ונעץ מבט כועס בשולחן. הסבתי את מבטי לעבר אשתו, שבחנה בזהירות את המתרחש. מגוון שלם של רגשות השתקף על פניה: זעם וכעס התחלפו במבוכה ודאגה. "אני מסכימה איתך, אדריאן," פתחתי, "שהחיים מזמנים לנו מגוון מצבים. לפעמים אנחנו מותשים, ולעיתים פשוט עסוקים במשהו אחר. לא תמיד בא לנו לדון בפרק האחרון של הסדרה שראינו. יחד עם זאת, לא נראה שזאת הבעיה העיקרית שלכם." אליס הביטה בבעלה ובנימת ניצחון הכריזה לפתע, "אני יודעת למה כל דבר נראה לך כמו ניסיון שלי לשלוט בך, למרות שאני ממש לא מנסה להשפיע עליך בשום צורה..." בעדינות קטעתי את דבריה מתוך חשש שהשיחה תגלוש לכיוון מסוכן. לא הייתה לי שום כוונה להבליט או לייחד את אחד מבני הזוג כ"בעייתי" או "לא בריא בנפשו". "לכל אחד מכם," הדגשתי את דבריי תוך כדי שאני מעבירה מבט מאליס לאדריאן, "יש סף רגישות נמוך בתחומים מסוימים, בגלל החוויות הקשות שעברתם בילדות. מבחינתך, אדריאן, אחרי החינוך הסמכותי שקיבלת מאימא שלך, ואני מודה ומתוודה," הוספתי, "שעד היום לא שמעתי על אם המוכנה לסכן את בנה ולהכריח אותו לטפס על עץ. מספיק שאשתך תעשה משהו שמשתמע כניסיון לנהל אותך - אפילו ניסיון ליזום יחסי מין! - כדי שתזחל לתוך הקונכייה שלך. לך, אליס, יש סף רגישות נמוך ביותר להתנהגות של בעלך. כילדה, חווית דחייה מצד אימא שלך, והיום את נוטה לפרש גם את התנהגותו של אדריאן באותה צורה. בעיניי, חוסר המוכנות של בעלך לתקשר איתך ברגע נתון מעידה על עייפות פיזית או נפשית, לא על כוונה לפגוע בך. במהלך הטיפול הזוגי, תלמדו שניכם להבין ולהכיל את צרכיו של בן הזוג שלכם ולא לחצות את הקוים האדומים שלו או שלה. יחד עם זאת, כל אחד מכם יצטרך לעבור גם מפגשים אישיים כדי לעבד את הטראומות והחוויות קשות שהוא נושא מהילדות וממשיכות להשפיע עליו גם היום. כל עוד הנושאים הללו לא יעובדו אצל שניכם, אתם תמשיכו כל הזמן לחזור אליהם שוב ושוב, עד שהם יהרסו את הקשר שלכם באופן סופי." טיפול זוגי, כך אני מאמינה, חייב לכלול מפגשים אישיים של המטפלת עם כל אחד מבני הזוג. למה זה חשוב ובאילו מקרים תהליך עיבוד הטראומות פוטר את בן או בת הזוג מלהיות נוכחים בחדר? כשמציבים בפני את השאלה הזו, אני נזכרת בתמונה מצחיקה שמצאתי לפני שנים ברשת ומאפיינת באופן מדהים את תהליך הטיפול הזוגי. בתמונה מופיע הכיתוב הבא: ככה אתה רואה את עצמך, ולצד הכיתוב מופיעה תמונת הפיה הטובה מסינדרלה; ככה אתה רואה את בת הזוג שלך - כאן מופיעה תמונתו של גולום מ"שר הטבעות". היא מייצגת אדם אגואיסטי, קמצן, דוחה, דרשן, לא-אכפתי וחסר-התחשבות, ולבסוף: ככה המטפלת הזוגית רואה אתכם - שני ילדים קטנים רבים על הנדנדה. אחת ממטרותיו של הפסיכולוג במהלך הטיפול היא לחולל שיפור בדימוי העצמי של מטופליו. כאשר מדובר בבני זוג שפנו לטיפול זוגי, יש לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים על מנת שלא לפגוע בכבודו של אף אחד מהצדדים. מסיבה זו חשוב שהתערבותה של המטפלת הזוגית תהיה מכבדת ומלאת טאקט. אנשים מתקשים מאוד להעריך את עצמם ואת התנהגותם. הרבה פעמים נדמה להם שהם מגיבים להתנהגות פוגענית כאשר בפועל הם מגיבים לטריגר (אירוע, מילה או מראה המציפים זיכרון טראומטי מהעבר). טריגרים כאלה יכולים להיות דמיון חיצוני או אפילו הבעה מסוימת המזכירה לנו אדם שהקשה עלינו בעבר. לצערי, במצבי מתח, דריכות ועצבנות, מפגשים במתכונת של טיפול זוגי עלולים להתגלות כהליכה במעגל סגור. חזרה על אותן השיחות ואותם הויכוחים ויישום של אותן תבניות חשיבה ואותם דפוסי תקשורת, מחזירים את בני הזוג שוב ושוב לאותו מקום. ואולם, אין זה אומר שמפגשים זוגיים אינם נחוצים או מיותרים. באמצעות הטיפול הזוגי, הפותח צוהר לתוך יחסיהם של בני הזוג, המטפלת הזוגית מסוגלת לאבחן במדויק את "עקב האכילס" של הזוגיות ושל כל אחד מבני הזוג. כך או כך, השילוב בין טיפול זוגי לבין עבודה אישית של כל אחד לחוד, הוא מה שעל פי ניסיוני הוכיח את עצמו בתור ההתערבות הנכונה והמתאימה ביותר לשיפור הקשר הזוגי. מתוך הספר של י.גלוזמן "זוגיות מאושרת. המדריך המלא ליצירת קרבה רגשית ואינטימית", 2024.

EMDR מרתון

מרתון EMDR אורך 3 שעות למשך 3,5,7 או 10 ימים (לבחירתכם).

לאחר תיאום מועד המרתון עליכם לשריין את מקומכם ולהסדיר תשלום במהלך 24 שעות הקרובות.


מדוע עליכם לבחור בפורמט של טיפול אינטנסיבי?

מרתון EMDR, על פני פגישה שבועית באורך 60 דקות ?

טיפול אינטנסיבי מאפשר עיבוד ממוקד ואפקטיבי של אירועים טראומתיים שונים, מבלי עצירות באמצע, כפי שזה קורה בדרך כלל במהלך טיפול שבועי רגיל, (חלק מהזמן מוקדש לבדיקת מצבו של המטופל ולטיפול בבעיותיו השוטפות (לעיתים טיפול בתכנים אלה נמשך בין שליש פגישה לבין פגישה שלמה).

לעוד מידע

" אני מאמינה שכל דבר ניתן לשינוי. בקליניקה שלי אני לעיתים פוגשת אנשים שאפילו בגילם המופלג מצליחים לשנות את תפישת עולמם האישית, ואת תפישת עולמו של האחר "

עוד על הספר "משפחה אוהבת"
Share by: