10 Street Name, City Name Country, Zip Code555-555-5555myemail@mailservice.com
החיים הם דינמיים ודברים משתנים בחיינו בכל רגע נתון. כל אדם חווה לחץ מדי יום ומדי שעה. ברוב המקרים, אנשים מסוגלים להתמודד בדרך טובה עם מצבי הלחץ היומיומיים (ויכוחים או מריבות עם קרובים או עם קולגות בעבודה, הורים חולים או בעיות התנהגות של הילד). בדרך כלל נדרש לנו מעט (או טיפה יותר) זמן על מנת לפתור את הבעיה ולחזור לשגרת חיים רגילה. לעומת זאת, כשאדם נתון ללחץ מתמשך לאורך הרבה מאוד זמן (הסיבות לכך רבות ומגוונות: אובדן מקום עבודה, מחלה, מלחמה ועוד), יכולתו להתמודד עם לחץ פוחתת באופן משמעותי. במשך תקופה זו האדם מאבד ביטחון לא רק בעצמו אלא גם בסביבה שלו ובעולם בכלל. הוא נתקף פחד לחייו ולחיי יקיריו ומוטרד ממה שצופן לו העתיד. במהלך תקופה זו של לחץ כרוני המתמשך, האדם עשוי להפוך לפקעת עצבים וכל מילה שאינה במקום עלולה להצית אותו.
מה מוטב שלא תאמרו ליקירכם במצבים אלה:
1. שלילת רגשות. היו זהירים ואל תבטלו את רגשותיהם של בן או בת זוגכם. למשל, אם בן או בת זוגכם מתעקשים שמחלת הקורונה היא מחלה מסוכנת ביותר והתפשטות הווירוס תוביל להכחדת האנושות, תגובות בסגנון, "די לדבר שטויות, אף אחד לא ימות," או "עדיף שתעשה סוף-סוף משהו מועיל ותפסיק להיות דבוק לטלוויזיה," תהיינה פחות מועילות. אומנם, תגובות כאלה מכוונות לשיפור המצב ומטרתן לעודד את בן או בת הזוג, אך למרבה הצער, אדם חרד לא רק שלא יעריך את דאגתכם, אלא עלול להתפרץ בזעם או לחוות תחושת בדידות עמוקה. ברגעים הכי קשים של חיינו אנחנו משתוקקים שאחרים יבינו אותנו ויתמכו בנו. אדם המרגיש שאפילו בן או בת זוגו אינם מסוגלים להבין את הפחד הקיומי שלו, קרוב לוודאי יסרב להמשיך בשיחה ואולי אפילו יגיע להחלטה הרת גורל – לשים קץ למערכת היחסים. הדבר היחיד שנדרש מכם במצב כזה, הוא להבין את אהוב או אהובת ליבכם, להביע אמפתיה (אפילו אם אינכם מסכימים עם דעותיהם או אפילו סבורים שמדובר בשטויות גמורות). ברגע שאתם מקשיבים לאחר, הרבה פעמים נוצרת חוויה של הבנה וקבלה, ורק במקרה זה הוא, בתורו, יהיה מסוגל לשמוע אתכם.
2. סרקזם. בחברה שלנו מקובל לראות בהערות ציניות סימן לאינטליגנציה גבוהה. בפועל הערות סרקסטיות אינן נעימות וכמעט תמיד פוגעות מתחת לחגורה. למרות שבדרך כלל אנחנו מסוגלים להתמודד עמן ואפילו להתאים את עצמנו למצב ו"לשחק אותה", אדם השרוי בלחץ מתמשך לא יתייחס לסרקזם בהבנה. אמירות נוסח, "מה אתה בכלל עושה בלימודים/בעבודה שלך", או, "לא נראה לי שתצליח עם הגישה הזאת שלך", עשויות לעורר בצד השני תגובה בלתי צפויה. אני מבינה שבסך הכול רציתם להתבדח ולהוריד קצת את המתח, אך האמינו לי שהתגובה שתקבלו איננה התגובה בה רציתם. אדם שחלק איתכם את רגשותיו ונענה בסרקזם עלול לאבד עשתונות, להתפוצץ, לקלל אתכם ולשפוך עליכם גיגיות של פסולת רגשית. לכן, נצרו את לשונכם והימנעו מלהעיר הערות סרקסטיות... עד שיגיעו זמנים טובים יותר.
3. חוסר קונגרואנטיות (התאמה). כשרק התחלתי לעסוק בטיפול המשפחתי, הופתעתי מהפער הקיים בלא מעט משפחות בין הנאמר בקולם לבין התנהגותם. עם השנים קיבלתי זאת כעובדה: זוהי תופעה די נפוצה ונוכחת בלא מעט משפחות. למה כוונתי? למשל, כאשר צד אחד מגיב בצורה מסוימת ואילו הצד השני מגיב לדבריו באופן שונה ולעיתים אפילו באופן סותר. לדוגמא, אחד מתייפח, רוטן על גורלו המר. בתגובה, בן או בת זוגו עשויים להשמיע הערה חיובית, לעודד, להביע תמיכה, אך משום מה עושים זאת כשחיוך על שפתיהם. חיוך שבשום פנים ואופן אינו הולם את המתרחש בתוך החדר ועלול להיתפס כלגלוג, בוז ודברים רבים נוספים. גם אם זוהי צורת התקשורת הקבועה ביניכם ואתם סבורים כי היא מתאימה לשניכם, היו בטוחים שברגעים קריטיים כדאי שתתנהלו בצורה אחרת. תואמת. התאימו את תגובתכם אל הצד השני: אם בן או בת זוגכם ממררים בבכי, שמרו על ארשת פנים עצובה ואכפתית, ואם הוא כועס ורותח, הביעו דאגה או התקוממות. בשום פנים ואופן אל תחייכו, אל תתבדחו ואל תנסו לבדר את בן או בת זוגכם ברגעים אלה!
4. ויכוחים מיותרים. אם אתם מבחינים שבן או בת זוגכם סובלים מלחץ ולכן עומדים לבצע פעולה נמהרת או קנייה בזבזנית, אין שום צורך להתחיל להתווכח, להאשים בטמטום ולומר להם שירדו לגמרי מהפסים. היו סמוכים ובטוחים שדאגתם נוגעת גם לכם וגם לילדיכם. שנית, אני מניחה שהקפדתם על רמת אינטליגנציה מסוימת בבחירת בן זוגכם. בשל כך, אל תפתחו במריבה, אין צורך להעליב, לפגוע ולקלל. נסו בכנות להבין את ההיגיון העומד מאחורי הדברים. שאלו שאלות פתוחות (אנא היזהרו מהבעת סרקזם): מה אתה חושב? מה לדעתך צריך לקנות? באיזו כמות? מדוע אתה חושב שצריך לרכוש חמישים קילוגרם של אורז? למה דווקא אורז? איפה נאחסן את כל מצרכי המזון? בסלון? ואיפה הילדים שלנו ישחקו? מה יקרה אם האורז יתקלקל? וכן הלאה. לעיתים, במהלך שיחה כזו, בה אתם מגלים עניין ואכפתיות, בן זוגכם עשוי לחזור בו או לשנות את עמדתו. אם נוכחתם שהוא עומד על שלו, ואינו מוכן לסגת מעמדתו, שאלו את עצמכם, "עד כמה חשוב לי לעמוד על שלי כרגע?" רק בחלוף הזמן תגלו מי צדק בסיטואציה הנוכחית. עם זאת, אם תמיד בטחתם בשיקול דעתם של בן או בת זוגכם, נסו לסמוך עליהם גם עכשיו. יכול להיות שמה שנראה לכם כעת כחרדה מוגזמת, יציל בסופו של דבר אתכם ואת בני משפחתכם. השתדלו לסמוך אחד על השנייה.
מתוך הספר של י. גלוזמן "זוגיות מאושרת. המדריך המעשי לזוגות ליצירת קרבה רגשית ואינטימית".
תודה רבה, ההודעה נשלחה בהצלחה.
אירעה שגיאה בהזנת הפרטים, אנא נסו שנית
תודה רבה, ההודעה נשלחה בהצלחה.
אירעה שגיאה בהזנת הפרטים, אנא נסו שנית