10 Street Name, City Name Country, Zip Code555-555-5555myemail@mailservice.com
לאחרונה אנחנו נחשפים יותר ויותר למונח החדש שרץ ברשת, שאינו מובן לרבים – "תסמונת אשמת השורד". מה זה התופעה הזו? כיצד היא משפיעה על נפש האדם? והאם ניתן להשתחרר ממנה? אנסה לענות על שאלות אלה במאמר הנ"ל.
אנשים נוטים להאשים את עצמם על... כל דבר. הם נותנים הסברים הגיוניים או נטולי הגיון לחלוטין ומטילים את מלואה האחריות על כתפיהם. במהלך עבודתי ארוכת שנים עם מטופליי שעברו אירועים טראומתיים קשים, לא פעם הייתי עדה להאשמות חסרות בסיס כאלה מצד נשים אשר עברו אונס, או הבחנתי בביטחון מלא של אנשים בכך שהם עצמם גרמו ל: תאונת דרכים, תאונת עבודה, להתפתחות מחלה שלהם או של קרוב משפחה או גרמו למוות של יקריהם, לגניבת רכושם הפרטי או קניין רוחני ועוד. לאחר שעברו פיגוע או מלחמה, מטופליי נטו להאשים את עצמם בכך שלא צפו מראש את המתרחש, שלא הצילו מספר רב יותר של אנשים, או שסיכנו במעשיהם את חייהם של אחרים.
המונח "אשמת השורד" ( Survivor Guilt) התחיל להדהד לראשונה בשנות ה-40, בזכות אדי דה וינד, אלי ויזל וברונו בטלהיים – פסיכיאטרים ממוצא יהודי אשר ניצלו ממחנות ריכוז בתום מלחמת העולם השניה. הם שיתפו בתחושת אשמה קשה על כך שניצלו והצטערו על כך שאחרים נרצחו או נפטרו בשל תנאים קשים, התעללות וכו'. מאוחר יותר, בשנות ה60, מונח זה קיבל הכרה בינלאומית בפסיכולוגיה בזכות עבודתו של פסיכיאטר אמריקאי ממוצא יהודי וויליאם נידרלנד, אשר עבד עם ניצולי שואה ותיאר את מסקנותיו בספריו ובמאמריו. נידרלנד עשה רבות כדי להסביר את "אשמת השורד" כחלק מPTSD (הפרעת דחק פוסט-טראומתית) ונלחם להשיג תשלומי פיצויים ליהודים ניצולי שואה ממשלת מערב גרמניה.
קיימים מחקרים רבים, המסבירים את השפעת PTSD על מוחם ועל תפקודם של אנשים. לפי בסל ואן דר קולק, סריקת מוח של אנשים שעברו אירועי טראומתי קשה, מראה הגברה בתפקודה של אונה הימנית (האחראית על ריחות, רגשות וצלילים) ושיתוק באונה השמאלית (האחראית על סדר הלוגי, עובדות). זה אומר, שאחרי שאדם התמודד עם אירוע טראומתי קשה, הוא ממשיך, גם לאחר זמן בלתי ממושך, להרגיש שהוא עדיין נמצא בתוך האירוע ואף עובר אותו ממש ברגע זה. הוא מגיב לריחות, לצלילים ורעשים, הבעות פנים, תנוחות ומקומות מן העבר, אשר מהווים עבורו טריגרים, המאותתים למוח שאדם נמצא בסכנה. בשל כך משתחררים הורמונים כגון אדרנלין וקורטיזול, שתפקידם העיקרי להכין את גוף האדם לFight or Flight (הילחם או ברח). מתרחש סוג של פיצול, בו רגש אשמה גובר על כל רגשות אחרים.
במצב זה, בו אין הבחנה בין הווה לעבר (הכל מתערבב) לא אדם עצמו שולט על חייו, אלא רגשות ותחושות בגופו (חלקם לא מודעים וחלקם לא הגיוניים) קובעים עבורו החלטות בחיי יום יום שלו. כיוון שאדם חוזר שוב ושוב במהלך הטיפול שמה שקרה "זה לא צודק/לא הוגן", שהנופלים היו ראויים יותר להישאר בחיים ממנו ולא הגיע להם למות", רגש אשמה זה מתגבר ולאט לאט משתנה להכחדה עצמית – הכאב והכעס מופנים נגד ניצול עצמו. המרגיש אשמה מתפרץ על סובביו, מנסה להרגיע את עצמו בעזרת הסמים, אלכוהול, מין וכו'. הוא מסכן את חייו, שאיבדו עבורו כל ערך, בפעילויות אקסטרים שונות.
האם ניתן להירפא מתסמונת אשמת השורד? – וודאי תשאלו אתם. אשיב: "כן, בהחלט". טיפול EMDR מאפשר לנו ליצור "גשר" בין שתי אונות במוח. בזכות אקטיבציה בילטרלית (בהזזת עיניים, השמעת צלילים באוזניות או בהחזקת רטטים בכפות הידיים), אדם מתחיל להיזכר באירועים טראומתיים שעבר כפי שקרו באמת, באופן מסודר ואובייקטיבי , מבלי להיות מושפע על ידי רגשות מציפים.
במהלך הטיפול אדם הרבה פעמים מבין שלא הייתה לו דרך להשפיע על המתרחש וכל פעולותיו נועדו לעזרה ושיפור מצב של סובביו ובכך מקבל את המצב כנתון.
אני גם עובדת עם מטופליי על קבלת העולם כפי שהוא. הרי זה קצת יומרני לחשוב שיש לנו שליטה בכל מה שקורה בחיינו. וחשוב להבין שישנם דברים אשר נמצאים בשליטת כוח עליון בלבד. ברגע שמשתחררים מצפיות גדולות מדי ולא הגיוניות, חיינו הופכים להיות פשוטים יותר.
לעיתים קרובות, כדי להחלים מ"סינדרום אשמת השורד", על אדם לחזור ולעבד את טראומות מהילדות, אותם אירועים, בהם הרגיש לראשונה שהוא "לא שווה", "לא יודע לקבל החלטות", "כלומניק" "ובמקרה של מוות אף אחד לא יזיל עליו דמעה". רק לאחר עיבוד אירועים אלה והעלאת דימוי עצמי, המטופל מתחיל להבין שאם הוא ניצל, כנראה שיש לו יעוד בחיים אלה – לסייע לאחרים, להעניק נדיבות ואור. לאחר הפנמה וקבלת תפקידו, האדם נרגע והרבה פעמים משנה את תפיסתו וכתוצאה מכך גם את חייו, מתחיל להעריך את הנאות החיים הקטנות שלא ייחס להם חשיבות בעברו.
שמרו על עצמכם, על תוותרו ועל תרימו ידיים. טיפול ממוקד טראומה מאפשר עיבוד מלא ושחרור מאותם אירועים קשים מנשוא הודות להכהית כאב ואשמה שאדם הרגיש קודם.
באהבה,
ילנה גלוזמן
מטפלת ומדריכה בטיפול זוגי ומשפחתי, מטפלת EMDR
בעלת תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית יישומית- יעוץ חינוכי
מחברת ספרים "משפחה אוהבת המדריך ליצירת קרבה רגשית", 2019
ו"זוגיות מאושרת. המדריך המעשי לזוגות ליצירת קרבה רגשית ואינטימית", 2024.
תודה רבה, ההודעה נשלחה בהצלחה.
אירעה שגיאה בהזנת הפרטים, אנא נסו שנית
תודה רבה, ההודעה נשלחה בהצלחה.
אירעה שגיאה בהזנת הפרטים, אנא נסו שנית