10 Street Name, City Name Country, Zip Code555-555-5555myemail@mailservice.com
האדם המשמעותי בחייכם
כאשר אנו מנסים להיזכר באדם המשמעותי בחיינו, עולים בנו זכרונות נעימים על האנשים שטיפלו בנו בתקופת הילדות המוקדמת שלנו, דאגו לנו, התעניינו בחיינו הסבוכים והשפיעו לטובה על ההתפתחות האישית והמקצועית שלנו. רובנו מייחלים לראות את הורינו היקרים כממלאי תפקיד זה, ומייחלים גם להיות האנשים המשמעותיים ביותר עבור ילדינו הפרטיים.
עמוק בתוכנו, אנו רוצים להאמין שהורינו לא רק סיפקו את הצרכים בסיסיים שלנו, אלא גם היו קשובים ומודעים למעלות ולפגמים שבנו. אך לצערי הרב, הורה לא תמיד עומד בציפיותיו של ילדו. כך קרה אצל המטופלת שלי, בת 27, מעיין.
בהיותה ילדה קטנה, מעיין הרגישה שאינה עומדת ברף הגבוה שהציבו לה הוריה – היא לא ניחנה ביופי המעודן כמו אחותה הגדולה, ולא בתבונה ובקסם בהם ניחן אחיה הצעיר. היא נאבקה כל חייה על מנת להוכיח להוריה מה היא שווה, ובכך עשתה עוול לעצמה (על ידי קבלת ההחלטות מוטעות בחייה) ולסובבים אותה. כאשר הצעתי למעיין לצרף את אביה לפגישתנו הבאה (אמה נפטרה לפני שנתיים), הבחורה התלבטה בנושא הנ"ל במשך כחודש וחצי ולבסוף הסכימה.
כשאביה של מעיין, נכנס אל תוך הקליניקה, ראיתי מולי אדם זקוף, נעים הליכות, המקרין אותה אצילות בוטחת. על לפי התנהגותו האצילית ושפתו הרהוטה, הנחתי שעומד מולי אדם אינטלגנטי, משכמו ומעלה.
- איזו מין ילדה הייתה הבת שלך כשהייתה קטנה? – שאלתי את זוהר האב .
- ילדה טובה מאוד - חייך אביה.
- תוכל לפרט קצת? מה היא אהבה לעשות? מה היו תחביביה?
- היא הייתה ילדה צייתנית מאוד, ילדה טובה. אף פעם לא עשתה שום בעיות.
- בסדר, אבל אילו תכונות ראית בי? - התעקשה בקוצר רוח המטופלת וירתה לעברו מבט חד.
זוהר התמהמה, הוא התקשה להשיב על השאלה, ובחר במקום זאת לחזור למורכבות חייה של בתו במציאות של היום. במפגש הבא שלנו הודתה מעיין בעצב רב, כי דבריו של אביה על כך שהייתה "ילדה צייתנית בילדותה", איששו את חשדותיה הקדומים שהאב מעולם לא התעניין בחייה. הוא מעולם לא ראה בה דמות עצמאית, בעלת זהות נפרדת, עם תכונות הייחודיות רק לה, והתעלם מרצונותיה ומצרכיה.
לעיתים, אני מבקשת ממטופליי להעלות בזיכרונם את אותו האדם אשר הביע אהבה או חיבה עמוקה כלפיהם בילדותם ובבגרותם. כשזה קורה, המטופלים מתחלקים לשניים: אלה המתאמצים בכל כוחם לשכנע אותי בכך שכל בני משפחתם, ללא יוצא מן הכלל, אהבו והעריצו אותם. ושלבעייתם הנוכחית אין כלל קשר לאירועי העבר וליחסיהם עם בני משפחתם – אשר מהווים עבורם את המשפחה האידיאלית. ועל צדו השני של המטבע, אלה הנושאים בלבם יגון וכאב עמוק על כך שאיש לא אהב אותם מעולם. וכאשר הם מתחילים לשחזר מחדש את אירועי העבר, הם מוצפים ברגשות עזים של בדידות, תסכול וייאוש – אותן תחושות אשר ליוו אותם במשך תקופה ארוכה בחייהם, ועדיין ממשיכות ללוותם עד עצם היום הזה.
לשמחתי או לצערי, האמת היא איפשהו באמצע. במהלך הטיפול אני עוזרת למטופליי להגיע לעמק השווה בהערכת המציאות המורכבת שלהם. פעמים רבות לאחר חשיבה והיזכרות באירועי העבר, מבין המטופל שבחייו אכן היה/יש אדם - לעיתים גם לא יחיד - אשר אהב והעריך אותו. אדם, שכאשר הבחין בו המטופל שזה עתה נכנס לחדר, ניתן היה להבחין בניצוץ של רכות ואהבה בעיניו. היה זה אדם שהבחין בייחודיות המטופל, התעניין בחייו, העניק לו תחושות תמיכה ובטחון, חיזק את רעיונותיו ועודד את התחלותיו החדשות.
מתוך הספר של י.גלוזמן "משפחה אוהבת: המדריך ליצירת קרבה רגשית במשפחה", סטימצקי 2019.
תודה רבה, ההודעה נשלחה בהצלחה.
אירעה שגיאה בהזנת הפרטים, אנא נסו שנית
תודה רבה, ההודעה נשלחה בהצלחה.
אירעה שגיאה בהזנת הפרטים, אנא נסו שנית